הלשון תמיד נושאת עמה עולם של ערכים
"כרונוטופ", הנקודה שהזמן והמרחב מולחמים בה ללא הפרד, ושעל פיה האדם תופש את קיומו, היא, בלשונו של מיכאיל בכטין "כמעט-מטפורה". רות גינזבורג צועדת בעקבות "צורות הזמן והכרונוטופ ברומן" שראה אור לאחרונה בלבוש עברי נאה ביותר
בכטין אינו מדבר על מושג הזמן הפיזיקלי האובייקטיבי,
אלא על הזמן האנושי הסובייקטיבי, החברתי-היסטורי
רות גינזבורג היא פרופ' לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית
לקריאת המאמר המלאניתן להזמין אתגיליון מס' 43 של "ארץ אחרת"
תגובות פייסבוק
תגובות