ארץ אחרת

ישראל נמצאת במצב הכלכלי הטוב ביותר שידעה מעודה. כך, בכל אופן, מעידים רוב המדדים שעל פיהם נמדדת כיום עוצמה כלכלית של מדינה. אנו זוכים למחיאות כפיים סוערות מחברות דירוג אשראי בינלאומיות ומקרן המטבע הבינלאומית, השקל נחשב למטבע חזק, ולאחרונה אף צורפנו למועדון המדינות המפותחות ((OECD. ההישגים הרבים שאליהם הגיעה כלכלת המדינה אינם עניין של מה בכך, והם אף אינם מובנים מאליהם.

בגיליון שבידיכם אנו מבקשים, עם זאת, לערוך מאזן של רווח והפסד שכמותו לא נערך כאן מעולם. לשם כך עלינו לצרף להישגים של קובעי המדיניות הכלכלית את כישלונותיהם, ולהתבונן בתמונה הכוללת באופן ביקורתי.

אין ספק כי ההישגים הכלכליים שבהם מתברכים קובעי המדיניות הכלכלית בישראל, ובראשם ראשי משרד האוצר וראשי בנק ישראל, ראויים להערכה. יתרה מזו, הישגים אלה, המבוססים על אמונה בכוח הכביר הגנוז בשוק החופשי, נידונים בהרחבה בכל העיתונים הכלכליים בישראל. הללו מגבים במקהלה בעלת קול כמעט אחיד את המדיניות שהונהגה כאן מאז תוכנית הייצוב הגדולה ב-1985.

אך בצד מניין ההישגים הגדולים של המדיניות הכלכלית לא נערך עד עתה, באופן מסודר, המניין הנגדי. עד כה לא נטל שום מכון מחקר על שכמו את המשימה להתחקות אחר המשמעויות האסטרטגיות, ארוכות הטווח, של הקיצוץ הדרמטי, לאורך שנים, בתקציבים של משרדים רבים ובהם משרדי הרווחה, החינוך, הבריאות, הביטחון, המשטרה והתרבות. זאת לצד פגיעה בקצבאות הזקנה, בתקציבי רשויות מקומיות, במיגון יישובי קו העימות ובתקציבים רבים נוספים. בצד הקיצוץ הדרמטי התרחשה, פעמים רבות במקביל, גם הפרטה כבדה. איש לא בדק את כל ההפרטות כמקשה אחת, ואיש לא בדק את כל הקיצוצים כמקשה אחת. ממילא ברור שאיש לא צירף את כל הנתונים הללו יחד – והצביע על המשמעויות האסטרטגיות השליליות של התצרף הזה. ובמילים אחרות: איש לא בדק כיצד נפגע החוסן הלאומי מחלק מן ההחלטות הללו, שבהן הקיצוץ ו/או ההפרטה שירתו מטרות זרות, גם אם ההחלטות לגביהם נעשו בתום לב ומתוך אמונה לוהטת בכוח השוק.

העבודה על הגיליון הציגה בפנינו את עוצמתו של משרד האוצר, שנטל על עצמו להיות מעצב מרכזי של מדיניות הממשלה, כל ממשלה, ושל סדר העדיפויות שלה בפועל. זאת באמצעות עיצוב התקציב, באמצעות חוק ההסדרים, ובאמצעות תהליכי הפרטה שההחלטה אודותיהם התקבלה הרחק מן העין הציבורית וללא כל דיון פומבי. משרד האוצר שולט גם מרחוק ברוב המשרדים הממשלתיים באמצעות ביורוקרטיה מטעמו, וזו מנסה לכפות באמצעות "ייבוש" תקציבי שינויים מבניים במשרדים השונים. קיימות גם תקנות אינסופיות שאינן מאפשרות תזוזה כלשהי בסעיפי התקציב של המשרדים השונים. השליטה הזו נעשית פעמים רבות מתוך כוונות טובות: מניעת שחיתות פוליטית במשרדים ומניעת גרעונות בתקציביהם. בפועל הדבר מביא לשיתוק בעבודתם של רבים מן המשרדים ולפרישה של אנשים טובים העובדים בהם.

מצב זה – מצב שבו קבוצה של אנשים בעלי תודעה כלכלית כמעט אחידה, המתאימה לאמונות הכלכליות הרווחות כיום בעולם, מעצבים את ישראל מחדש בצלמם, הוא כשל מבני חמור של הדמוקרטיה הישראלית. הרפורמות שעסקו לכאורה במבנה ענפי המשק התגלו כמשנות באופן קיצוני את תפקיד המדינה בחברה ואת הדאגה והמחויבות לכל אחד מפרטיה.

חברה המפקירה את השכבות החלשות שלה, ופוגעת אנושות במעמד הבינוני שלה, איננה צריכה להתפלא על גלי העזיבה הפוקדים אותה ועל "בריחת המוחות" הנמשכת והולכת ממנה. אולי לא מיותר לציין, כי היהודים חזרו לציון כדי לבנות לעצמם בית לאומי, ובית איננו מנוהל על-פי פרמטרים כלכליים בלבד.

במבי שלג