פטרול בגבול מצרים, יוני 2012. צילום: צפריר אביב, פלאש 90
הנשיאה בנטל, המחירים כשלעצמם
האם אנו כחברה באמת מעריכים את תרומתם והקרבתם של הצעירים והצעירות המשרתים בצה"ל? האם אנו מעניקים ערך של ממש לחיי אדם ולשנותיו – לא רק במותו, אלא גם בהיותו חי ופועל? האם אנו נוהגים בחסכנות בחייהם ובשנותיהם של הצעירים? האם אנו בוחנים באופן מתמיד את הצורך בהקרבה ופועלים באופן נמרץ לצמצום היקפה? מאיר קראוס מסכם עשרים וארבע שנות שרות של ילדיו בצה"ל
המאמר פורסם בגיליון מספר 65 של "ארץ אחרת": דברים שבוערים בלבנו. להזמנת הגיליון לחצו כאן
עוד באותו נושא
+
לסתום את פיו של מבקר התרבות
בשנים האחרונות התרבו הניסיונות לפגוע בחופש העיתונות בישראל. אריק גלסנר מפנה זרקור…
המצב המנטלי של הגיבורים
כתבי היד של אפלפלד עוברים מסלול מפותל. את הנוסח הראשון הוא כותב בעט. כותב ומתקן…
+
ונחזור בתוך ארון
אין הרבה טעם לערוך משאל רחוב ולשאול את "העם" מה דעתו על מלחמת לבנון הראשונה. רוב…
תגובות פייסבוק
תגובות