ונחזור בתוך ארון
אין הרבה טעם לערוך משאל רחוב ולשאול את "העם" מה דעתו על מלחמת לבנון הראשונה. רוב תושבי ישראל אינם זוכרים אותה כלל. חלקם משום שעדיין לא נולדו או היו ילדים כאשר פרצה, וחלקם משום שזוהי מלחמה לא רק נשכחת, אלא בפירוש מושכחת. רעיה הרניק, אמו של מפקד סיירת גולני, גוני הרניק, שנפל בקרב על הבופור, באה חשבון עם יוזמי המלחמה ההיא
המאמר פורסם בגיליון מספר 65 של "ארץ אחרת" :דברים שבוערים בלבנו. להזמנת הגיליון לחצו כאן
עוד באותו נושא
+
מותה של רוח "תורה ועבודה"
הציונות הדתית אינה משתתפת במחאה החברתית ומתנכרת לאנשים ולנושאים שהיא מעלה. במבי…
העבודה המאורגנת נגד עצמה
מאז שנות השבעים זיהתה עצמה הסתדרות העובדים יותר ויותר עם הדרך החברתית-כלכלית…
שתי הפקרות ועונש קולקטיבי
סדר היום הישראלי איננו מתחיל בשרטוט גבולות אלא דווקא בחיבור העקרונות שהופכים…
תגובות פייסבוק
תגובות