פטרול בגבול מצרים, יוני 2012. צילום: צפריר אביב, פלאש 90
הנשיאה בנטל, המחירים כשלעצמם
האם אנו כחברה באמת מעריכים את תרומתם והקרבתם של הצעירים והצעירות המשרתים בצה"ל? האם אנו מעניקים ערך של ממש לחיי אדם ולשנותיו – לא רק במותו, אלא גם בהיותו חי ופועל? האם אנו נוהגים בחסכנות בחייהם ובשנותיהם של הצעירים? האם אנו בוחנים באופן מתמיד את הצורך בהקרבה ופועלים באופן נמרץ לצמצום היקפה? מאיר קראוס מסכם עשרים וארבע שנות שרות של ילדיו בצה"ל
המאמר פורסם בגיליון מספר 65 של "ארץ אחרת": דברים שבוערים בלבנו. להזמנת הגיליון לחצו כאן
עוד באותו נושא
"אין דבר כזה הכול או לא-כלום"
סמאח סאלימה אגבאריה נאבקת כל חייה שנשים יהיו בעלות ערך. כפמיניסטית פלסטינית היא…
לסתום את פיו של מבקר התרבות
בשנים האחרונות התרבו הניסיונות לפגוע בחופש העיתונות בישראל. אריק גלסנר מפנה זרקור…
האם אנו עדים לתחיית המתים
לאחר עשורים רבים שבהם העבודה המאורגנת נחשבה לעניין שעבר זמנו והחוזים האישיים…
תגובות פייסבוק
תגובות