פטרול בגבול מצרים, יוני 2012. צילום: צפריר אביב, פלאש 90
הנשיאה בנטל, המחירים כשלעצמם
האם אנו כחברה באמת מעריכים את תרומתם והקרבתם של הצעירים והצעירות המשרתים בצה"ל? האם אנו מעניקים ערך של ממש לחיי אדם ולשנותיו – לא רק במותו, אלא גם בהיותו חי ופועל? האם אנו נוהגים בחסכנות בחייהם ובשנותיהם של הצעירים? האם אנו בוחנים באופן מתמיד את הצורך בהקרבה ופועלים באופן נמרץ לצמצום היקפה? מאיר קראוס מסכם עשרים וארבע שנות שרות של ילדיו בצה"ל
המאמר פורסם בגיליון מספר 65 של "ארץ אחרת": דברים שבוערים בלבנו. להזמנת הגיליון לחצו כאן
עוד באותו נושא
אנחנו נשנה את מערכת החינוך מלמטה
אמנון רבינוביץ', מחנך ורכז שכבה בבית הספר התיכון "זיו" בירושלים, הקים, יחד עם שותפים…
+
בזכות הנורמליות
בצלאל כהן, בוגר ישיבת פונוביץ', נסע לארצות הברית כדי להתחקות אחר אופי החיים…
שתי הפקרות ועונש קולקטיבי
סדר היום הישראלי איננו מתחיל בשרטוט גבולות אלא דווקא בחיבור העקרונות שהופכים…
תגובות פייסבוק
תגובות