פטרול בגבול מצרים, יוני 2012. צילום: צפריר אביב, פלאש 90
הנשיאה בנטל, המחירים כשלעצמם
האם אנו כחברה באמת מעריכים את תרומתם והקרבתם של הצעירים והצעירות המשרתים בצה"ל? האם אנו מעניקים ערך של ממש לחיי אדם ולשנותיו – לא רק במותו, אלא גם בהיותו חי ופועל? האם אנו נוהגים בחסכנות בחייהם ובשנותיהם של הצעירים? האם אנו בוחנים באופן מתמיד את הצורך בהקרבה ופועלים באופן נמרץ לצמצום היקפה? מאיר קראוס מסכם עשרים וארבע שנות שרות של ילדיו בצה"ל
המאמר פורסם בגיליון מספר 65 של "ארץ אחרת": דברים שבוערים בלבנו. להזמנת הגיליון לחצו כאן
עוד באותו נושא
שתי הפקרות ועונש קולקטיבי
סדר היום הישראלי איננו מתחיל בשרטוט גבולות אלא דווקא בחיבור העקרונות שהופכים…
+
היורשת של הרייך השלישי?
לישראלים שאינם מבלים את זמנם בבירות אירופה העכשווית קשה להאמין כי מדינת ישראל…
+
על ביטחונו של מי אנו שומרים
סגן ניצב בדימוס, ד"ר אראלה שדמי, כתבה ספר על תהליכי ההפרטה שעוברת משטרת ישראל והשפעתם…
תגובות פייסבוק
תגובות